לפני ניתוח - תיאור מקרה

היא באה לנוח בתוך ידיי..

היא באה להרפות מן הפחד והחרדה... היא לפני ניתוח הסרה של גוש משדה.

אנחנו נפגשות לראשונה, היא מדברת בשפה זרה , כה יפה, שערותיה הג'ינג'יות מעטרות את ראשה. היא הגיעה לנוח, לישון קמעה ולאסוף כוחות לצעד הבא, הניתוח לפניה בעוד יומיים. ואני זרה אך מבינה, עוטפת אותה במגע והיא נחה ומרפה בתוכה.

היא מיוחדת בחשיבתה ובפתיחותה. כך היא החליטה, שהגוש שעומדים להוציא מגופה אוצר את כל עצבונה והיא הולכת להפרד ממנו ומכל עברה. ובעצם קורה לה הטוב ביותר. היא תפסיק לשאת את העול הכבד והכואב של משפחתה וכל זאת התאסף בתוך שדה השמאלי הקרוב לליבה, וזה יוסר וילקח ממנה והיא שתצעד בעוד כמה שבועות בחתונתה . תצעד כחדשה, נקייה מעברה, היא לא רוצה לקחת איתה את כאבה.

כמה כוח, כמה עוצמה היא מקרינה, היא יכלה והיא יכולה לפי הבנתה, היא בבחירה.

התחברנו בסיפור של סבתא ניצולת שואה זו שנתנה לה שמחה ואהבה אך גם את הסבל והאחריות לשלומה ולעצם קיומה. גם אני הייתי עבור סבתי סמן בזמן ובמציאות שנתן כוח, רצון ומשמעות לחיים. כתפיה בקלות נשאו משא זה בחיים והיא לפני חופתה תעמוד בלי סבתא.. המחשבה העלתה כאב ובכי. בכי שעלה מכובד המשא לעדות קיומה וזה שיחרר אותי ואותה.

חפנתי את כפות רגליה, עיסיתי אותן לאורכן ורוחבן, הן משדרות עוצמה גדולה, התרחבות בבית החזה והלב. הכובד נאסף בכתפיים הגדולות, פיזרתי אותו בחזרה לאדמה-לעקב. זה שיפסיק לעקב, שתוכל לצעוד ככלה חדשה, כבקשתה.

אחרי שישנה והתמלאה, חיבקתי אותה לדרכה וזו התמלאה להמשך מסעה.

לכבוד ולזכות עבורי להיות וליצור מרחב מאפשר.