לידה שקטה - תיאור מקרה

שחררי את הכאב והמשיכי הלאה...

שחררי את החוויה והמשיכי הלאה כך אני לוחשת לה ולעצמי..

אני מניחה ידיים הגוף כואב, דואב האדמה כולה הפוכה מעוצמת החוויה, היא עברה לידה שקטה. הגב שלה כואב, התאים והשרירים כואבים את הפחד, את הקושי לשחרר. היתה הבנה, היתה בחירה לשחרר אך מנגד הרצון הטבעי להמשיך. הכאב עובר מליבה לליבי גדול מנשוא.. כמו להיות על הר גבוה גבהו כמעט האוורסט, אין מילים לתאר, כל כך כואב. הגוף מספר על הצורך לשחרר, אך הראש במקום אחר ויש צורך לחבר בינהם. בהתחלה רצתה לדבר, פחות לשתף בחוויה אלא להיזכר במי שהיתה לפני הלידה, במה אהבה ורצתה.. הראש לרגע הרפה מן החוויה וזה נתן הקלה. היא חזקה ובריאה בנפשה. רואים את עוצמתה ואת הזנתה מכוח התמיכה של הוריה ובן זוגה. תמיכתם ונתינתם חוצה גבולות ומעוררת הערצה.

והיום שהגיעה קצת פחות בכאב.. לחשתי לה: שחררי את הכאב והמשיכי הלאה... מילותיי נכנסו פנימה ומגעי גם כן, הצליחה מעט יותר להתמסר, רגליה קפצו מידי פעם, כל פעם ששחררה מעט מעצמה מהחוויה. הרגשתי איך הרחם בוכה את כאבה. בבית החולים חיכתה יומיים ויותר ולא באה הישועה, עד שילדה את תינוקה, עד שהצליחה לשחררה ולא הביטה בה שיצאה.

החללים בגופה עדין כואבים ומלאים. עיסיתי, הנעתי ופיזרתי והיא אט אט התמסרה ונחה. מפגישה לפגישה התחזקה , כבר היתה פחות חלשה יותר יכולה. מחשבות חדשות נכנסו לראשה ומחשבות אחרות פרקו את כאבה. היא יותר שמחה על כך היא מעידה. לרגעים ויותר היא מתרחקת מהחוויה.. בגוף היא מרגישה את אובדנה, העובר היה כה מוחשי ברחמה. מרגישה בחסר, באין חיים. החוויה מתעכלת אט אט בקצבה והיא לזכותה יאמר סבלנית, מקבלת ומכילה.

ואני שוב לוחשת באוזנה.. שחררי את הכאב והמשיכי הלאה

שחררי את החוויה והמשיכי הלאה.. לוחשת לעצמי ואליה..