גיל המעבר

גיל המעבר – לאן אנחנו עוברות? שאלה מצויינת.. גיל המעבר שמות רבים לו... גיל העמידה!!! עומדת עדין?? גיל הבלות, בלויה את כבר????

אני בדיוק בגיל המתאים, שואלת את עצמי את השאלות ומבינה שבעיקר חסר לי מידע.. לקראת מה אני הולכת? הגוף שלי משתנה, האפשרות להיות שוב בהיריון ולהביא ילד לעולם הולכת ומתרחקת, מצבי הרוח סוערים מידי והצורך בביטוי לעיתים חוצה גבולות טקט. התמונות מציירות זקנה בלה, כמו אדמה יבשה וחרוצה... רחמה לא פעיל, שדיה נפולים והיא חסרת לחלוחית. לא יכול להיות אני אומרת לעצמי.... צברתי כל כך הרבה ידע וניסיון ומכאן להתדרדר למטה... לא יכול להיות...

לצערי המידע שחסר לי לא עבר אלי מאימי או מסבתי.. יש דברים שלא מדברים עליהם וזה- אחד מהם. אז אני גיליתי, בעזרתה האדיבה של הכוהנת הגדולה כריסטיאן נורפראפ (הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה) שלגיל המעבר רצוי להתיחס כשלב טבעי , כמו קבלת הווסת הראשונה, ההיריון והלידה. ובהבנות ובתובנות החדשות ובשינויי הגוף שלי קיימת מתנה. שאותה עלי לגלות.... וגילוי זה הוא מיוחד לכל אישה ואישה , חיבור עמוק למי שהיא ומה שרכשה עד כה. דוקא תקופה זו מציעה אפשרות להתחדשות, לשינוי עמוק בתפישת העצמי ובראיית העולם.

כריסטאין מתארת בספרה : "שבתרבויות העבר היתה העלמה הצעירה פרח, האם היתה פרי, והאישה המבוגרת- זרע. הזרע הוא החלק המכיל בתוכו את הידע ואת הכוח והצופן של כל החלקים האחרים. תפקידה של האישה לאחר הפסקת הוסת הוא לשוב ולזרוע בקהילה את גרעין האמת והתבונה שלה. "

ואני גיליתי שבתקופה זו יש להתיחס ביתר כבוד לכוחות העומדים לרשותי, עלי להשתמש בהם בתבונה. עלי למצוא את האיזון בין היותי בת זוג, אשיה, אמא, בת, נכדה וחיי המקצועיים – העבודה שלי שיש בה כל כך הרבה נתינה. מציאת האיזון בין המגמה פנימה והחוצה הופכת להיות קריטית לקיומי ולבריאותי הפיזית והרגשית.

בכל אבחון של אישה לקראת תקופה זו יש לזהות את הכוחות העומדים לרשותה, לנסות ולדייק את מימוש הידע והניסיון שהיא אספה בדרכה היחודית ועליה למצוא את הדרך להעביר ידע זה הלאה, למתאימות למסע שלה.

גיל המעבר אינו מתחיל בהפסקת הווסת אלא מתחיל בתחילת שנות ה- 40 ונמשך בין 8-13 שנים (בין הגילאים 42- 55. )הפסקת הווסת נתפשת ע"י הרפואה המערבית כמחלה של חסר, השחלות מפסיקות בייצור האסטרוגן, אנדרוגנים כמו DHEA וטסטוסטרון, האחראים על תגובה מינית , תשוקה ורווחה כללית. אך ידוע שאנדרוגנים אלו מיוצרים במקומות נוספים בגוף בבלוטת האדרנל, בעור,ברקמת השומן בגוף, בשרירים ובבלוטת האצטרובל. כאשר יורד יצור ההורמונים בשחלות חלה עליה בייצור האנדרוגנים במקומות אחרים.

יש לזכור שב- 1900 תוחלת החיים של נשים הייתה 48 שנים. לעומת היום שנשים חיות עוד 35- 40 שנה אחרי הפסקת הווסת. כדי להפיק את המרב מהשינוי של גיל המעבר יש לחשוב על התהליך שבמהלכו האישה תצור את הגוף הבריא שהיא זקוקה לו להתקיים, שנות ה- 40 היא תקופה טובה להתרכז בחיזוק ובמניעה של בעיות שעלולות להתגבר לאחר הפסקת המחזור.

לכן ברמה הטיפולית נמליץ לטפל במערכת ההורמונאלית עוד לפני הפסקת הווסת , כמו שנמליץ על טיפולי הכנה לפני הכניסה להריון. יש לחזק ולהרגיע את מערכת העצבים עם דגש מיוחד על איזון וחיזוק האדרנל. חלק מהתסמינים של גיל המעבר קשורים בחוזקה של בלוטת האדרנל. אצל אשה מאוזנת האדרנל תקח חלק בייצור ההורמונים. לצערי הרבה נשים מגיעות לגיל המעבר שהאדרנל שלהן שחוק וחלש כתוצאה ממתח רגשי לאורך זמן וחסכים תזונתיים.

לצורך איזון נמליץ בטיפול במערכת הרגשית המיוצגת בצ'אקרות זו המשפיעה על המערכת הרגשית (מצבי רוח), זו המשפיעה ישירות על הבלוטות הורמונאליות. העלאת המודעות לתהליך הרגשי והפיזי תוך כדי טיפול באלמנט האש המייצגת את גילאי הארבעים, נתינת לגיטימציה לשינוי של הגוף הנשי (בהקבלה לשינוי העובר על הנערה בגיל ההתבגרות) והחשיבות של מציאת האיזון בין תפקידיה השונים של האישה. טיפול בצאקרת הגרון תתיחס למיקוד בביטוי הוורבלי. על האישה להשמיע את קולה, להתחבר לאומץ להשמיע את מחשבותיה, רצונותיה. כאשר נשים עושות זאת אי אפשר לעמוד בפני עצמתן ויופיין . התיחסות טיפולית מיוחדת לבלוטת התריס המיוצגת בצאקרת הגרון, זוהי תקופה בה הבלוטה יוצאת מאיזון כתוצאה ממצבי מתח מצטברים ותסכול. הצאקרה המקבילה – צאקרת המין והיצירה זו המשתקפת בשחלות וברחם זקוקה לעידוד וחיזוק ודרכה האישה תמצא את הדבר החדש הרוצה להוולד החוצה.

ולסיום אמליץ לנשים בתקופה זו להיות בקשב פנימי, להתחבר ולמצוא את מה שתומך בהן, מחזק, ונותן כוח , למשל -קבלת טיפולים שונים בצורה אינטנסיבית יותר. לרוב נשים בגילאים אלו עייפות, שחוקות מתמיכה באחרים וזה הזמן למצוא את האיזון בין המגמה החוצה – לתת, לבין המגמה פנימה- היכולת לקבל , ולהתמלא בכוח.