חרדה

חרדה היא אחד המצבים שהתמודדתי איתם לא מעט בקליניקה במפגש עם מטופלים. האתגר הטיפולי גרם לי למאמץ מחשבתי שדרכו למדתי וחקרתי את הנושא. המצוקה הגדולה של האדם העירה את הרצון והשאיפה שלי להקל ולו במעט.

במצב של חרדה אני פוגשת אדם שאיבד את החוויה הרגילה של מי שהוא...תחושותיו הרגילות אותם הכיר השתנו ללא הכר, החוויה היא מפחידה ועוצמתית, נפשית ופיזית. זוהי חוויה של איבוד שליטה – ״אני לא שולט במה שקורה לי בגוף, במחשבה או במה שאני מרגיש״. התחושות הן מלחיצות ולא נעימות ,כמו: דפיקות לב מואצות, רעד, יובש בפה, אי שקט, כאב ראש, כאב בטן, חולשה, סחרחורות, קוצר נשימה, הזעה, חוסר יכולת להתרכז. לעיתים ההרגשה היא של ״אני עומד לקבל התקף לב״.

בתחילת התהליך הטיפולי ההקלה המושגת בחרדה היא לשעה או שעות בודדות, אך, אט אט נבנה תהליך של התחזקות, של הבנה ושל שליטה מחדש. אני מטפלת בטכניקות רפלקסולוגיה רבות, ומוסיפה מגע בגב עליון וצוואר כיוון שמצאתי שהלחץ והמתח באים לידי ביטוי גופני במיוחד בצוואר וכתפיים ואלו אף יוצרים סימפטומים של כאבי ראש, מתח בלסתות, לחץ בעיניים, חוסר שינה ועוד.

בנוסף אני מלמדת ומנחה את המטופלים בטכניקות דימיון מודרך (לעבודה עצמית יום יומית). הכוונה היא שהמטופל ילמד להרגיע את עצמו ברמה הגופנית-פיזית וכך יוכל לשלוט במה שקורה לו. ההרפיה הפשוטה והאפקטיבית ביותר היא לכווץ ולהרפות כל פעם קבוצת שרירים אחרת, יש לעבור כך על כל אזורי הגוף. בנוסף, תרגול אירובי יום יומי יעזור ויקדם את הריפוי ויפחית את החרדה. כיוון שבמצב חרדה הגוף מייצר אדרנלין רב ובאמצעות פעילות גופנית זה ישתחרר מהמערכת ויצור רגיעה.

מקרה מהקליניקה

מטופלת בת 30 ,כארבעה חודשים לאחר לידת בנה השני החלה לחוות התקפי חרדה. היא חשבה שהיא אט אט מאבדת את שפיותה, לא הבינה מה קורה לה. התסמינים הפיזיים היו מאוד מלחיצים ולא היו קשורים לדבר מסוים. היא חשה בקוצר נשימה, סחרחורת, דפיקות לב מואצות ותחושה שהעילפון קרוב. התקף רדף התקף ומעגל הפחד רק גדל.

היא הייתה חודשים ספורים לאחר לידה, מצבה ההורמונלי לא היה מאוזן. היתה זו לידה טראומתית מאוד סמוכה בזמן ללידה ראשונה. (הפער בין ההריונות היה פחות משנה). היא היתה עייפה ומותשת, לדבריה השינה שלה כבר יותר משנה וחצי לא רציפה, היא אינה אוכלת מסודר או מזין ואכן היא רזתה מאוד. בקשתי ממנה לבדוק את בלוטת התריס שאכן התגלתה כלא מאוזנת.

היא עברה שינויים מהפכניים בחייה תוך שלוש שנים, נישאה והביאה שני ילדים לעולם, הקימה עסק עצמאי והיתה צריכה להתמודד עם המון דברים חדשים ולא מוכרים. התחושה היתה שהיא מוצפת מהכל! היא נדרשת לתפקד בכל כך הרבה רמות ותחומים , אלו גורמים לה לחץ רב ולא נשאר לה מקום משל עצמה.

אני הנחתי שלאור כל השינויים המהירים בחייה, מצבה ההורמונלי הלא מאוזן, חווית הלידה, כל אלו העלו או נגעו בחוויה מן העבר מילדותה המוקדמת.(אוששתי זאת מהסימנים בכפות הרגליים, באזור מים תחתונים במקביל לגיל 29-30, 5-6, היו סימנים וחריצים רוחביים שהעידו על חוויות מהעבר)

אחד המשפטים שחזרתי ואמרתי לה ״את כרגע בחוויה מאוד שונה ואחרת של עצמך, יתכן ועולה כרגע חוויה מעברך מהילדות, עליך להתבונן בה ולאפשר לפחד לעלות ולהחוות, את לא לבד. יש לך למידה חדשה ובקרוב תחזרי לעצמך..״. קלטתי בהתחלה שהיא לא לגמרי שומעת אותי ובאמת מקשיבה. אך הטון המרגיע והמילים שחזרו על עצמן אט אט עשו את עבודתן...

כאשר ההתקפים חלפו ״היא אמרה לי שהמילים שלי אכן נשמעו לה מרחוק רחוק...אך נטעו בה כוח , תקווה ואמונה שהיא תעבור את החוויה שהיתה כה עוצמתית ״. בטיפול היא חוותה הבנה ותמיכה, הרגישה שהמגע עטף אותה ובתוך מרחב בטוח זה היא יכלה להרפות ולהבריא.

בהסתכלות בכפות הרגליים הן היו בחוסר גדול, חסרות ברקמת שריר, חיוורות, קרירות ויבשות. מבחינת הפוטנצאיל היתה זו רגל קלסית של אלמנט מים עם אצבעות מרשימות. אזור האיצטרובל ובלוטת ההיפופיזה היו ריקות. האזורים המחורצים ביותר היו מים תחתונים, סביב העקב ואזור הגרון. העקב היה חסר ומלא במים אך יותר אוויר. באזור הלב ישבה יבלת עתיקה. נראה שבעבר האש היתה מרשימה ושרירית אך זו אבדה מרקמתה, נראת חיוורת ועיפה.

המטרה הטיפולית הראשונית שלי היתה ליצור עבורה מרחב של הרפיה ותחושת רוגע ברמה הגופנית וידעתי זו תשפיע על המצב הרגשי והמנטלי. לכן השתמשתי בפריסות איטיות עם נוכח משקלי על הגפים, עיסוי גב עליון וצוואר, כיוון שהרבה מן המתח התרכז באזורים אלו וטיפול ישיר וממוקד על הבגדים יצר הרפיה מהירה יחסית. מכאן המשכתי בהרגעת מערכת העצבים עם חיזוק של אלמנט האדמה שנחלש מההריונות והלידות , טיפלתי גם באיזון המערכת ההורמונלית ובאלמנט האש.

ההתיחסות הטיפולית שלי היא בטיפול דרך האלמנטים השונים או/והמערכות שמייצגות. למשל, אלמנט האש -מערכת הלב וכלי דם . מצד אחד טיפול בטכניקות שמניעות ומבעירות את אלמנט האש ומצד שני טיפול במערכת הלב זוהי מערכת שיוצרת זרימה שמתיחסת גם לצאקרת הלב, מאוד משמעותית לטיפול במצב של חרדה כיוון שהיא מחברת לחוכמת הלב, לשקט, למטרות הפנימיות העמוקות.

מה שקורה בהרבה מן המקרים במצב של חרדה האדם שוכח את מטרותיו, שאיפותיו, שוכח את דרכו, הוא עסוק בעיקר בהשרדות. רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו סובבות סביב הפחד והחרדה. תוך כדי הטיפול באש אדם ירגיש יותר אנרגנטי ,ירצה לצאת לעשיה, יוכל לצאת מהריכוז העצמי כלפי חוץ, ואולי אף יחפש תקשורת וקשר עם החוץ. אני מאמינה שאדם מקבל ונטען בכוח דרך קשר אנושי. וככל שיחלים יחזק קשרים כאלה שיזינו ויחזקו אותו. הנפילה בחרדה היא פנימה להתעסקות וריכוז עצמי במה שקורה לי... .

אי לכך אבחר שכיוון העבודה בהתחלה יהיה מבחוץ פנימה , כיוון שמחזק ומטעין , למשל: מזון חמישי לזון ראשון , או בחלק הדורסלי מכיוון האצבעות לכיוון הברכיים, ממרכז מקלעת השמש לחלק הפנימי של עמוד שדרה. בהרבה מצבי חרדה אזור זה ריק ויש בו כעין בור שעם התחזקות האדם בור זה הולך ומתמלא. בנוסף,חיזוק אזור עמוד שדרה, חיזוק המרכז יהיה מאוד משמעותי ומרגיע. החזקות מטעינות, ליווי נשימה או הטענה של מרכז מקלעת השמש.

לאחר שתהליך התחזקות פנימית יעמיק אעודד את הכיוון מבפנים החוצה כדי שהמטופל יבחר בתקשורת ויציאה מתוך עצמו וסבלו. אמשיך בפינוי אלמנט המים, לשחרור רגשות ומטענים מהעבר. חיזוק רפלקס הכליות וקו רוחבי המחבר בין הברך לכליות ולעמוד השדרה. חיבור הכליות -פחד למקלעת השמש-אומץ. עבודה בשתי הנקודות יחדיו.

ובחזרה למטופלת, תוך כדי התהליך הבינה המטופלת את המקור לחרדתה. השינויים המהירים והקיצוניים שעברה בתקופה כה מהירה נגעו בחוויות עבר שלה. היא ניסתה ליטול תרופות אך לא אהבה את התחושה שהם יצרו לדבריה היא חשה כאילו התרופה יוצרת מסך בינה לבין רגשותיה ותחושת הניתוק לא נעמה לה. התהליך נמשך כמה חודשים בהם התחזקה אט אט, היו עליות ומורדות בתחושותיה, היא למדה להתארגן מחדש עם המציאות החיצונית והפנימית, למדה לחלוק את רגשותיה ומצוקותיה עם הקרובים שלה. ובנתה סביבה תמיכה מתאימה, לה ולילדיה. היא הבינה את חשיבות השינה הרציפה ותזונה מתאימה לרווחתה הבריאותית והנפשית.

כפות הרגליים השתנו מאוד, צבען החיוור הפך לורדרד וחיוני הרקמה התמלאה והתחזקה. המערכת ההורמונלית התאזנה , אזור העקב התמלא אף הוא. נראה כי מצאה בסיס חדש ועמיד המתאים למצבה החדש. האש חזרה לגמישותה ונראתה ויטלית מתמיד, אפילו היבלת הישנה נראתה רכה יותר.